<h1>ארחות חיים הלכ' חולו של מועד סימן י"א</h1>
<h2>דף יד.</h2>
ואין מגלחין ואין מכבסין במועד גזירה שמא ישהא עצמו עד לתוך המועד ויצא יום ראשון והוא מנוול. לפיכך כל מי שאי אפשר לו לכבס ולגלח מעי"ט הרי זה מותר לגלח ולכבס כגון אבל שחל שבעה שלו בי"ט או בשבת שהוא עי"ט שאי אפשר לו לגלח ולכבס. וכן הבא ממדינת הים שיצא לסחורה. וכתב ה"ר יום טוב אלאשבילי ז"ל כל מי שבא מחוץ לעיר קרי מדינת הים ואע"פי שאינו מקום רחוק וארחא דתנא הוא ולא דייק. והיוצא מבית השבי ומבית האסורין והמנודה לא הותר עד המועד ומי שנשבע שלא לגלח ולספר ולכבס ולא נשאל לחכם להתיר לו שבועתו עד המועד כלומר שלא הי' בדעתו להתיר נדרו או שלא היה מתחרט או שלא היה מוצא פתח לחרטה או שלא היה לו מי שיתירנו הרי אלו מכבסין ומגלחין. וכלם שהיה להם לגלח קודם הרגל אסורין לגלח במועד.
